החלטה בתיק ת"א 40471-08

בפני בקשת קופת החולים, שירותי בריאות כללית (להלן: "המבקשת"), לצירופה כתובעת מס' 2 בתביעה שהגיש התובע עוזרי גיל (להלן: "התובע").

עסקינן בתביעה נזיקית כנגד הנתבעות עיריית אשדוד ומבטחת העירייה - הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבות").

על פי כתב התביעה ביום 07.10.07 נתקל התובע בשקע עמוק, אשר נוצר כתוצאה מתמרור שהוצא ממקומו, נפל ארצה ונפגע (להלן: "התאונה").

טענות המבקשת

המבקשת הגישה בקשה לצרפה כתובעת בהליך. לטענתה, בשל פציעתו של התובע, אשר היה רשום כחבר הקופה, ניתנו לו שירותים רפואיים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי") ואשר בגינם זכאית המבקשת להיפרע מן המזיק, קרי המשיבות בגין הוצאות אשפוז וטיפול רפואי להם נזקק התובע, המסתכמים בסך של 83,411 ש"ח.

המבקשת מבקשת לצרפה כתובעת נוספת בתביעה וטוענת כי זכאותה זו נובעת מהוראת סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וכן מסעיף 2 ל חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד - 1964 (להלן: "חוק ההטבה").

לטענת המבקשת, הן תביעתו של התובע והן תביעתה של המבקשת כנגד המשיבות מבוססות על אותם מעשים ומחדלים היוצרים חבות לפי פקודת הנזיקין. לפיכך, יש זהות מוחלטת בין כל השאלות העובדתיות והמשפטיות בשאלת החבות של המשיבות, הן כלפי התובע והן כלפי המבקשת.

אחד העקרונות העומדים בבסיס שיטת המשפט הוא לאפשר לכל צד את "יומו בבית המשפט". ניהול התביעה ללא צירוף המבקשת עלול למנוע מהמבקשת את האפשרות לטעון את טענותיה בטרם מתן ההחלטה.

בנוסף טוענת המבקשת כי אי צירופה עלול לפגוע במטרה התחיקתית שעמדה בבסיס חקיקת סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע כי יש להעביר את נטל תוצאות ביצוע העוולה מכתפי הציבור המממן בכספי הביטוח הלאומי את קופות החולים אל כתפי המזיק או מבטחו. מניעת אפשרות מהמבקשת להצטרף להליך עלולה לסכל השגת מטרה זו.

ניהול תביעתה של המבקשת בנפרד יקשה עליה להוכיח את אחריותו של המזיק ועלול להביא לדחיית תביעתה, דבר אשר יסכל בהכרח את המטרה הקבועה בסעיף 22 לחוק בריאות ממלכתי לפיה זכאית קופת החולים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק.

טענות המשיבות 2-3

המשיבות 2-3 [להלן "המשיבות"] הגישו התנגדות לבקשה.

לטענתן, תביעת המבקשת הינה תביעת שיבוב לפי סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, דהיינו מדובר בשתי תביעות המבוססות על עילות שונות, תביעת התובע הינה תביעה בעילה נזיקית בעוד שתביעת המבקשת הינה תביעה המבוססת על עילה חוזית.

המשיבות הפנו לפסקי דין שונים של בית המשפט העליון בהם נדחו בקשות המל"ל להצטרף לתביעת הניזוק. המשיבות טוענות כי אמנם בפסקי דין הללו נדונה שאלת צירופו של המל"ל כתובע, אך המסקנה והרציונאל אינם שונים מהבקשה במקרה דנן.

המשיבות מוסיפות כי השאלה העיקרית העומדת בבסיס תביעה זו הינה שאלת האחריות אשר ראוי ותוכרע טרם ידון בית המשפט בשאלת הנזק, ככל שקיים ובמצב דברים זה וככל שאין בידיעת בית המשפט מי האחראי הלכה למעשה לנזקיו של התובע, הרי שאין כל טעם בצירוף המבקשת כתובעת.

לא בכדי דעת בית המשפט העליון הינה שאין לאחד שתי תביעות אשר לא רק שהן מגלות עילות שונות אלא אף יביאו לסרבול ההליכים והארכתם.

דיון

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת:

           "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".